בשנים האחרונות הקדשתי הרבה זמן, מחשבה ותשומת לב לגוף שלי ולמחזוריות שבי. למדתי את שיטת המודעות לפוריות, וגיליתי עולם שלם שמתרחש אצלי בגוף. למדתי את שיטת שרמן, והגילוי המחודש של הווסת שלי היה כל כך מדהים, עד שהחלטתי לעסוק בזה.

 

ועדיין משהו הרגיש לי חסר. כמו פיסות מידע שמפוזרות  לאורך החודש, אבל חסר לי הסיפור השלם. שמעתי מסביבי המון דיבורים על זה שהמחזוריות הזו משפיעה לי על החיים, אבל לא כל כך הרגשתי את זה, ולא באמת ידעתי מה קורה אצלי ומתי.

 

החלטתי להכין לעצמי מין טבלת מעקב חודשית. מחודש זה הפך לחודשיים, ואז לארבעה חודשים, שנערמו דף אחרי דף ליד המיטה שלי. בסוף כל מחזור ישבתי עם הדפים וקראתי, ופתאום ראיתי את המחזוריות שלי. פשוטה ומובנת ונוכחת. 

זו היתה הפעם הראשונה שבמקום לשמוע ממישהו אחר מה אמור לקרות לי, הקשבתי למה שקורה בתוכי, ולמדתי יותר מאי פעם.

 

הכתיבה הזו כל ערב סיפרה לי הרבה על עצמי, וקיבלתי ממנה המון מתנות (אפילו שהיו הרבה ימים ששכחתי למלא). הדבר הכי טוב שקרה לי היה – שלמדתי להיות איתי בקשר. גיליתי שאם אני מפנה בכל יום כמה דקות כדי להקשיב למה שקורה בי, הגוף שלי מתחיל לדבר- ואני יכולה לשמוע אותו.

 

בהתחלה שמעתי אותו רק בזמנים שישבתי לכתוב, אבל אח"כ שמתי לב, שאני פשוט שומעת אותו יותר. כשהוא מסמן כאב, כשהוא שמח, או סתם ככה ברגע של תשומת לב. נפתח לי ערוץ של תקשורת עם הגוף, והוא נשאר פתוח גם היום.

​

גיליתי להפתעתי ( וגם לשמחתי הרבה),  שהקשבה לגוף היא לאו דווקא משהו שנולדים איתו, או קלישאה של סדנאות מודעות. היא גם בפשטות- מיומנות נרכשת. זה אפילו די קל (ומאוד נעים) לרכוש אותה. 

​​

וזו הסיבה המרכזית שהכנתי את היומן הזה. הוא יכול לאפשר לך לתת לעצמך את המתנות האלה- להכיר את המחזוריות שלך, ולהיות בקשר עם הגוף שלך.